עם זאת, יש סיכוי לא מבוטל שנפסיד במערכה; טירופם של קומץ קנאים פונדמנטליסטים עשוי להצית את מלחמת גוג ומגוג שלה הם מייחלים; אטימותן של הבירוקרטיות הממשליות מונעת את יישום התוכניות לבלימת צריכת הנפט המפורזת, המאיימת להביא להרס האטמוספרה של כדור הארץ; צרות האופקים האופק של המנהיגים הדתיים מקשה מאוד על הניסיון למנוע מאוכלוסיית מדינות העולם השלישי להתרבות עד שלא יהיה עוד די במשאבי כדור הארץ לשאת ולכלכל את האנושות כולה.

 

ואולם הפיתוי לכתוב את המשפט "הומו גלובליס של העולם, התאחדו!" רב מדי מכדי שאוכל לעמוד בפניו. אפשר שהיצירתיות הקולקטיבית של אלה המבינים כי החברה האנושית מאוחדת בגורל משותף היא זו שתביא לניצחון נוסף של האדם על טבעו החייתי; לא על ידי מאבק עקוב מדם עם מינים אחרים, אלא באמצעות יצירת תחושה של שותפות גורל בקרב המין האנושי, אשר בתולדותיו שקע בתהומות של אכזריות בלתי נתפסת, אך גם נסק לשיאים חדשים של יצירה, פרטית וקולקטיבית, אשר עלו על מה שהעולם המצולק שלנו זכה לראות

אז.. מה ראינו פה?

אלו 2 הפסקות האחרונות בספר "אני, פרוייקט מיתוג".

הראשונה מדברת על אחריות של קבוצות בני אדם מסויימות וחסרות יכולת (קנאים פונדמנטליסטים, בירוקרטיות ממשליות ומנהיגים דתיים)  לדאוג לאינטרסים של מיליונים, ובמניעת השמדת המין האנושי.

אז...

איכשהו למיליונים ברחבי העולם יש צורת מחשבה שמתנהלת באופן הבא:

נתינת סמכויות לאותם אנשים פעם אחר פעם ואז האשמתם - פעם אחר פעם. מאין טקס קדום שאנחנו מקיימים באופן תכוף.

הפסקה השניה מדברת על איך שהאדם יכול לזרוע הרס או ליצור דברים מדהימים שמעפילים על דברים כמו $זרעים מהונדסים גנטית$ (frankenseeds).

ו...

בזה הספר מסתיים. בנקודה, שלפניה מסכמים לנו שוב את מה שסיכמנו להסכים עליו:

אנחנו נמצאים פה, ולא אנחנו מנהלים את חיינו, ואנחנו שומעים איזכורים לכך שדברים יכולים להיות אחרת - אבל רוב הסיכוי שהכל יהרס ו... כל מה שאתם חושבים שאתם קוראים את מה שאני כותב עכשיו הוא: 

אין לכל זה קשר לשאלה "איך אני משיג מציאות חיים חיובית בשבילי?"

"מה?! תראו לי את המסמך!"

"אני לא חתמתי על זה! תראו לי את החתימה!"

"אין שום הסכם שאומר שזו המציאות שלי"

נכון שאין?

[תשמרו שניה על רצף ההסכמה ועל המחשבה הזאת באחד מהמדפים שלכם למעלה]

[ זה הסמל שיזכיר לכם אחר כך להזכר - ツ]

\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \ \

תקשיבו שניה משהו.

התחלתי לקרוא ספר ששמו "אני, פרוייקט מיתוג".

חשבתי שזה יהיה עוד ספר על העצמה אישית, בלי התייחסות לרלוונטיות חברתית (שהיא הכרחית לפרט, כשם שזה עובד ההפך גם)

נמאס לי מזה שמספרים לי על הבעיות של העולם, אני רוצה מידע רלוונטי לפתרונות.

אחרי שקראתי פרק על כמה שהפרט הפך למוצר (שזו ראייה די מתקדמת - הספר יצא ב-2010 כן?) הפסקתי והלכתי לתוכן העניינים, וראיתי את שם הפרק האחרון "אזרחות עולם וקואליציה של תפיסות עולם פתוחות".

ממ....

התחלתי לקרוא - ואו.

הוא מביא 2 מסקנות שנגעו לי:

1. אפשר לקיים משחק של רווח-רווח (כולם מנצחים) בעולם, במקום רווח-הפסד, או הפסד-הפסד...

2. אי אפשר שנשרוד פה בלי הפצת תפיסות עולם פתוחות.

שלחתי לו לינקים לצייטגייסט וכלכלה מבוססת משאבים - לא כי זה הרעיון היחיד, אלא כי זה הפאקינג רעיון הכי מקיף שאני מכיר].]

למי שלא - יאללה תהנו:

http://www.youtube.com/user/ZMisrael

********

[עכשיו תשלפו את רצף ההסכמה מהמדף העליון. אם צריך, תחזרו למעלה כדי להיזכר למה הסכמתם ツ]

אוקי, הנה משהו שאתם צריכים להבין:

אין הבדל בין הסבבה של הפרט ולבין הסבבה של החברה.

לא לא... צאו מזה, אין מלחמת הישרדות בעולם, היא מלאכותית.

אנשים רוצים לחיות ליד אנשים שמחים ויצירתיים ולא ליד אנשים אומללים, כי אז הם יתאמללו בעצמם.

משהו משתבש לנו בתפיסה של ההבנה הפשוטה הזאת בגלל הסביבה שבה אנחנו גדלים.

ת'ם יודעים "אי אפשר לשנות את העולם, ניסו את זה כבר!"

אתם הסביבה של אחרים והם הסביבה שלכם.

עוד דבר, הטבע החייתי שהסופר מדבר עליו למעלה - לא קיים.

התנהגות אנושית היא גמישה בטירוף, וכשם שבני האדם יכולים להעשות ולהיות מותנים לרוצחים בקרב מגיל 18 (ורוצחים בכביש מגיל מכירת האלכוהול), אפשר לעשותם אדיבים ונחמדים בצורה שלנו תיראה מגוחכת.

זה הכל תלוי בסביבה שאתה שם אותם בה.

זהו, אני לא סוחב אותכם עוד הרבה!

רוב האנשים מתייחסים לכל המצב הנוכחי שלנו כמעין משחק, רעיון פילוסופי.

הספר הזה שציטטתי ממנו נמכר טוב, ואנשים פשוט לא מתייחסים לספר כאחד שאמור לעורר שינוי חברתי. כותבי הביקורות על הספר מתייחסים רק לצד של הניתוח שלו של צורות מחשבה הרסניות לאורך ההיסטוריה.

משהו מתפספס פה.

כשם שהפסקה האחרונה בספר נעצרת בנקודה, לפעמים אנחנו עוצרים רעיונות בונים וחיוביים מלהמשיך הלאה

ואנחנו עושים זאת מהסיבה הכי פחות חיובית - פחד.

ההצעה שלי:

תתחילו להביא בכל אספקט במציאות שלכם את הרעיון שאותו אתם רואים בעתיד - לעכשיו-

• זה אומר שתתחילו לפרק לחתיכות כל מחשבה שיש לכם, כל ערך, כל פעולה שלכם ולבחון תחת זכוכית מגדלת.

• בנוסף, בכל פוסט בפייסבוק, בכל שיחה, בכל סרט שאתם רואים, תביעו בפני הסביבה שלכם את העובדה שאתם יודעים שעולם יותר טוב אפשרי ושיש לכם שיטת פעולה לעשות זאת.

• לא להיכנע לבינוניות. גם שמדברים עם בני משפחה, עם הבוס, עם חברים וותיקים (שאולי יחשבו שאתם משוגעים) לדבר על הדברים הללו כאילו אתם באתם מהעתיד ושם זוהי מציאות קיימת, ושהם חיים באשליה הנוכחית.

זהו כבר לא רעיון פילוסופי לשנות את העולם למערכת ברת קיימא ומתהווה שבה כולם מנצחים שבה יש "מרדף" חופשי להשגת שפע - זוהי מציאות.

וכדי שזוהי תהיה מציאות משותפת - תחלקו את המידע הזה עם העולם - בכל פעולה שלכם.

אם יש דבר אחד שחשוב לזכור, זה שלא צריך לסיים סיפור בנקודה

'the revolution will not be televised, but it has a profile on facebook" A. Porat